האם שינוי תזונה הוא המפתח והתשובה לוירוס קורונה?

הנתונים מכל העולם מראים שוב ושוב קשר הדוק בין מחלות כרוניות מודרניות , כמו מחלות לב וסוכרת לבין סיכון מחלה קשה ותמותה מ 19 COVID , הנגרמת מוירוס קורונה החדש.

בצעירים שחלו קשה בארה"ב השמנה היוותה בפני עצמה גורם סיכון משמעותי.

כפי שניתן לראות בתמונה מצ"ב – המחלות הכרוניות המשמעותיות ביותר מבחינת סיכון בקורונה היו :  מחלת לב וסוכרת (כ- 30% מהחולים) ובמידה פחותה מעט מחלות ריאה (18% ). 

הגידול בסיכון היה משמעותי ביותר : פי 12 סיכון לתמותה ופי 6 סיכון לאשפוז במחלה משמעותית. אחוזי התמותה היו גבוהים מאוד אצל אנשים עם מחלות רקע והגיעו עד כמעט 20% .

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

.

איך זה קשור לתזונה?

בניגוד לדעתם של הרבה אנשים , המחלות הכרוניות אינן נגרמות מסיבות גנטיות! הרגישות להן היא גנטית , אך הן נגרמות מסיבות אפיגנטיות : כלומר בהשפעת הסביבה שאנו מפעילים על הגוף.  בעיקר תזונה ופעילות גופנית.

המחקרים ב- 20 השנים האחרונות תומכים בכך שגורם משמעותי במחלות הכרוניות הוא ההורמון אינסולין. אינסולין הוא הורמון המופרש בגוף מהלבלב בעיקר אחרי אכילת פחמימות וסוכרים והוא מאפשר להפוך את הסוכר לשומן לצורך אגירתו בגוף.

אכילת פחמימות מרובות גורמת לעלייה קבועה של אינסולין בדם, לתופעה שנקראת תנגודת לאינסולין ובסופו של דבר להתפתחות סדרה של מחלות כרוניות. כל המחלות ה"מודרניות" קשורות ישירות לריכוז אינסולין גבוה בגוף ולתנגודת לאינסולין : סוכרת סוג 2, מחלות לב, לחץ דם גבוה, דמנציה, סרטן ועוד. כמודגם בתמונה 2 -  סדרת מחלות אלה מכונות על ידי רופאים : סינדרום מטבולי

אינסולין גורם גם לרעב ורצון לאכול, ולכן להשמנה , ולמעגל אכילה ועליית אינסולין שמוביל להחמרה הדרגתית בכל המחלות הכרוניות.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הורדת דלקתיות בגוף ככלי להילחם בסיבוכי 19 COVID:

 נבדקו בחודשים האחרונים במחקרים הסתכלותיים אך גם קליניים - מספר תרופות או תוספים שהדגימו שיפור או הקטנת תמותה בחולי קורונה. המנגנון המשותף היה הורדת רמת הדלקתיות בגוף:

- ויטמין D 

- סטרואידים מסוג דקסמתזון

- תרופות מסוג סטטינים , אשר מפחיתות דלקתיות בנוסף להורדת כולסטרול

 סטרואידים נבחנו במחקר קליני באנגליה והם מפחיתים את התמותה עד 50% בחולים קשים, אך אינם יעילים בחולים קלים. לגבי ויטמין D יש מחקרים רבים שקושרים אותו לשיפור במחלות ריאה, וכן יש נתונים אפידימיולוגים לגבי מיעוטים כהי עור וזקנים במוסדות - שתי אוכלוסיות עם חוסרים ידועים ויטמין D שהן פגיעות יותר לנגיף.  ידוע שגם אנשים במשקל עודף בדרך כלל לוקים בחוסר ויטמין D בדם , משום שהוויטמין מתרכז ברקמת השומן הגדולה.

בשלב זה מומלץ לכל אדם לבדוק את מצב ויטמין D בדמו , ואם הוא במחסור או בצד הנמוך של הנורמה , להוסיף תוסף או לדאוג לשהות בשמש כ- 10 דקות ביום עם חלקי גוף חשופים.

הכמות הרצויה של תוסף ויטמין 3D - כ 1000 IU ביום ואם המינון גבוה יותר אפשר לתסף פעם בכמה ימים.

דלקתיות גבוהה ידועה כאחת הבעיות גם אצל חולי סוכרת וכגורם למחלות לב.  סוכר ידוע כחומר מעלה דלקתיות.

לכן מומלץ בימים אלה לעבור לתזונה דלת פחמימות - ואף קטוגנית. אשר ידועות בהנמכת מנגנוני דלקת.

​

מגיפת הקורונה והמחלה 19 COVID מחזירים למרכז הבמה
את הבריאות המטבולית:

• בחודשים האחרונים יצאו מספר מאמרים רב שקישרו את המחלות המטבוליות כמו סוכרת , מחלות לב, מחלות כליות – עם סיכון מוגבר לקורונה.

• מעולם לא היה זמן טוב יותר לטפל בבעיות המטבוליות